רש"י על גיטין י״ב א:ט״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על גיטין י״ב ע״א:י״א רש"י על גיטין י״ב ע״א:י״ט »

1 גיטין פתח ↗

מַסְפֶּקֶת, מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: ״כׇּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה״, קָא מַשְׁמַע לַן.

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש פתח ↗

35 "פנימה - צנועה, ואין דרכה לצאת ולסבב בעיר" רש"י גיטין יב.. וביבמות עז. כתב רש"י "אין דרך אשה לצאת מביתה". ובשיטה מקובצת נדרים לז: איתא "ומי מצית אמרת דקטנה בעיא שימור, והכתיב 'כל כבודה בת מלך פנימה', דאין דרכן של בנות לצאת. פירוש בנות מי בעיין שימור, והלא אינן יצאנית". וראה הערה 37, ולהלן פ"ד הערה 65.

16 כבודה בת מלך - כל ישראל בני מלכים:

17 פנימה - צנועה ואין דרכה לצאת ולסבב בעיר שאינה משם ואין מכירין אותה להביא לה מלאכה בביתה אלא אם כן מסבבת בעיר למצוא מלאכה להשתכר:

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרוש על התורה פתח ↗

1310 "פנימה - צנועה, ואין דרכה לצאת ולסבב בעיר" רש"י גיטין יב.. ושוב כתב רש"י יבמות עז. "אין דרך אשה לצאת מביתה". ובשיטה מקובצת נדרים לז: כתב "ומי מצית אמרת דקטנה בעיא שימור, והכתיב 'כל כבודה בת מלך פנימה', דאין דרכן של בנות לצאת. פירוש בנות מי בעיין שימור, והלא אינן יצאניות". ובנצח ישראל פ"ט רמא. כתב: "עיקר הגלות הוא לנשים, כי הנשים הן יושבות ביותר במקומן ובבתיהן, כי 'כל כבודה בת מלך פנימה'. ולכך התחיל 'איכה ישבה בדד' איכה א, א... וכל 'איכה' זה לשון נקיבה. 'היתה כאלמנה' שם, כי דבר זה נגד הגלות שייך יותר לנשים כמו שאמרנו, מפני שהם יושבות במקומם". ובאור חדש פ"ב תצג: כתב: "'כל כבודה בת מלך פנימה', והיתה אסתר נסתרת". ויש להעיר, שמצינו שביאר להיפך בנתיב הצניעות ס"פ א ב, קו:, שכתב: "האשה לפי שפלותה אינה באה ממקום נסתר עליון... ועוד אמרו רש"י בראשית א, כח ע"פ ב"ר ח, יב על האשה שהיא יצאנית, והזכר כובש אותה שלא תהא יצאנית, וכדכתיב שם 'וכבשה', מלמד שהזכר כובש את הנקבה שלא תהא יצאנית. וכל זה מפני שהאשה יש לה מדריגה פחותה קרובה אל הגלוי, והזכר הוא כמו צורה, שיש לו מעלה נעלמת יותר. ולכך הזכר, שהוא כמו צורה, כובש את הנקבה שלא תהא יצאנית". וכן כתב בח"א ליבמות סב: א, קלד.. ויל"ע בזה.

« רש"י על גיטין י״ב ע״א:י״א רש"י על גיטין י״ב ע״א:י״ט »